סמאר ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו לשעה המורה על שחרור רכב מספר רישוי 78-257-67 (להלן: הרכב) והחזרתו לידי הבעלים הרשום, המבקשת 2.

2.ואלה העובדות הצריכות להכרעה בבקשה:

2.1 המבקש 1 (להלן: עלאא) מנהל חשבון בבנק המשיב (להלן: הבנק). ביום 19.10.11 העניק הבנק לעלאא הלוואה לרכישת רכב על סך 80,000 ₪. באותו יום חתמה המבקשת 2 (להלן: מונא) על כתב התחייבות וערבות להחזרת ההלוואה.

2.2 ביום 24.10.11, מן הסתם לאחר רכישת הרכב, חתמה מונא - הבעלים - על שטר משכון, שלפיו שועבד הרכב לטובת הבנק 'להבטחת כלל השירותים הבנקאיים ...שיגיעו לבנק מהממשכן ו/או מהנערב...'.

2.3 עלאא בעל מניות יחיד בחברה מוגבלת במניות, ומנהלה. לחברה חוב לבנק בסך כ-300,000 ₪.

2.4 לבקשת נושים שונים הוטלו עיקולים על חשבונו הפרטי של עלאא בבנק, והחשבון הוגבל. כיום משמש חשבון זה לתשלומי החזר ההלוואה בלבד.

2.5 בחשבון ההלוואה קיים חוב פיגורים בסך כ-2,980 ₪.

2.6 הבנק הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה (תיק הוצל"פ 05-15201-13-8) למימוש המשכון, ולפי בקשתו ביום 2.1.14 נתפס הרכב.

2.7 עלאא סובל מליקוי ראיה חמור, מחזיק בתעודת עיוור וּבְתָּו נכה.

3.לטענת המבקשים, המשכון נועד להבטיח את החזר ההלוואה בלבד, כך שנקיטת הליכי מימוש בגין חוב פיגורים בסך 2,980 ₪ מעידה על שימוש בזכות בחוסר תום-לב, לא כל שכן לאחר שהם הביעו נכונות לסלק את חוב הפיגורים ולהמשיך בתשלומי החזר כסדרם.

עוד הוסיפו המבקשים כי מונא אינה ערבה לחובות החברה, ולכן אין לבנק עילה לנקוט הליכי מימוש בגין חובהּ של החברה. זאת ועוד, הבנק לא פעל בהתאם להוראות הדין שהרי בעת חתימתה על שטר המשכון לא גילה לה כי מלבד ההלוואה נועד המשכון להבטיח חובות אחרים, וממילא לא גילה לה מה גובה החוב של החברה. בהמשך נמנע הבנק מלשלוח אליה מכתב דרישה בגין חוב זה.

כן טענו המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם. הרכב משמש את צרכי המשפחה, לרבות צרכיו של עלאא, הזקוק לו בשל נכותו.

4.הבנק מצדו סבור כי לשון שטר המשכון ברור, כתוב בו מפורשות שנועד להבטיח כלל חובותיו של עלאא, ואלה כוללים את חובותיו בגין ערבותו לחובות החברה. אם מונא לא קראה את המסמך עליו חתמה, אין לה להלין אלא על עצמה. לפיכך בדין נקט הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון ויש לאפשר לו להמשיך בהם כסדרם.

5.עסקינן בהליך ביניים, שבו כל קביעה היא לכאורה בלבד. בשלב זה של הדיון, בטרם נשמעו ראיות וממילא טרם נקבעו ממצאים ועובדות, לא ניתן לשלול את טענת המבקשים, ולפיה שטר המשכון נועד להבטיח את החזר ההלוואה בלבד. למותר לציין כי סמיכות הזמנים בין מועד קבלת ההלוואה לבין מועד המשכון תומך לכאורה בטענתם.

לא זו אף זו, לא נסתרה גרסת המבקשים, ולפיה הבנק לא גילה למונא כי המשכון נועד להבטיח גם את חובות עלאא בגין ערבותו לחובות החברה, ולא גילה לה מה גובה החוב של החברה. גם טענתם כי הבנק לא שלח מכתב דרישה למונא בגין חוב החברה לא נסתרה.

בנוגע לחובת הגילוי החלה על הבנק כלפי לקוחותיו ייאמר כי דינו של ממשכן כדינו של ערב (ראה סעיף 12 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967) כך שגם עליו חלות הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981.

ראה בסוגיה בין היתר ע"א 8611/06 בנק הפועלים בע"מ נ' מיכל מרטין [2.3.11] והחקיקה והפסיקה המאוזכרות שם.

6.בשלב זה יש לבחון אפוא אם מימוש משכון, שנועד להבטיח חוב בסך 80,000 ₪, בגין חוב פיגורים בסכום שאינו עולה על סך של 3,000 ₪ הוא מידתי.

הגעתי למסקנה כי אין יחס סביר בין סכום החוב לבין פעולת הבנק וכי הנזק שעלול להיגרם למבקשים בגין מימוש המשכון אינו שקול לנזק שעלול להיגרם לבנק עקב אי-מימושו.